התחנה הראשונה שלי במינכן הייתה שרה -
בחורה מתוקה שהכרתי בישראל בזמן שלמדה באולפן עברית בירושלים
נפגשנו רק פעם אחת בדירה של חבר מהרדוף, אבל שרה כל כך צחקה מהבדיחות שלא סיפרתי (לא ברור אבל למה אבל לפעמים אנשים שפוגשים אותי פשוט מתחילים לצחוק בחברתי) שאחרי שסיפרתי לה שאני מתכננת טיול באירופה, היא הזמינה אותי ברוחב לב לבקר אותה אם מזדמן לי להיות באיזור
ואכן- כך היה... כשהגעתי קיבלה את פניי מוזיקה ישראלית ודירה חביבה מלאה בתמונות מירושלים וישראל.. שרה עכשיו לומדת באוניברסיטה אבל חולמת לחזור לביקור בישראל, ובנתיים ממשיכה להתאמן בשיעורי עברית, שם פגשה את עודיי- פלסטינאי מירדן שלומד גם הוא במינכן
וכך מצאו את עצמם נכדות של גרמנים, שסביר למדי לקחו חלק במלחמת העולם השנייה, יושבות לארוחת ערב עם ישראלית נכדה של יהודים שעלו לארץ בעקבות מלחה"ע ה2, יחד עם ירדני שהוריו נאלצו לעבור לירדן בגלל שהיהודים שהגיעו מאירופה כבשו את אדמתם.
מסובך? אל דאגה, ההיסטןריה לא הפריעה לנו לאכול חומוס טוב ושקשוקה (וזה הרגע בו שאלתי את עצמי אם אין לישראל עוד מאכלים לאומיים לשם שינוי?!), לדבר על פוליטיקה עולמית ולצאת לשתות יין חם בפסטיבל החורף העונתי...
 |
| veyagur zeev im keves |
ביום אחר סיירתי במתחם האולימפיאדה בנסיון למצוא את האנדרטה לפעולת הטרור בה נרצחו יהודים מהמשלחת הישראלית, ולהפתעתי מצאתי גם בחור חביב שמתעניין בתרבות היהודית, ביקר בישראל לפני 20 שנה ולמד לקרוא עברית מספר לימוד - ואכן הצליח יפה מאד לקרוא את שמות ההרוגים החרוטים על אבן האנדרטה...
במסיבת פרידה לאחד השותפים בדירת הקאוצסרפינג בה התארחתי, פגשתי בחורה קנדית-ישראלית עם משפחה גדולה בישראל שלמדה בבית ספר יהודי- וכמוני מתרגשת שחנוכה עומד להגיע...
ובערב האחרון במינכן כמובן מפגש בינלאומי לקינוח- התארחתי אצל בחור גרמני-רומני וחברתו הדרום-קוריאנית, ולכבוד יום הולדותו הגיעה יעל, חברתו הישראלית-גרמנית עם עוגה ומתנה, שלא יודעת לדבר עברית ואביה הישראלי עזב את המשפחה כשהייתה בת 6, ויצאנו כולנו לחגוג בקפה אנרכיסטי אלטרנטיבי לא לפני שהזמנו את סוורנה ההודי שהכרנו דרך הקאוצסרפינג להצטרף רלינו...
וככה נולדת בדיחה - ישראלי רומני הודי קוריאני וגרמני יושבים במסעדה...
ואני חשבתי שישראל קטנה... מסתבר שגם העולם לא כל כך גדול...
 |
| here is the world... not so big ah? |
 |
| yeah im super not in kosher! |
שי
השבמחקסיפור מקסים של מפגשים בינלאומיים.
הסקרנות שלך יחד אבחנות חדות על בני אדם
מעוררים השראה.
חג חנוכה שמח
דני
שי חמודה,
השבמחקנשמע שאת ממש נהנית!
אילו חוויות ואיזה רעיון אדיר לטייל כך באירופה.
שולחים לך חיבוק והרבה מזל טוב ליומולדתך שבטוחים שיהיה שמח במיוחד בחברת אמא וכמובן המשך חנוכה שמח!
נורית ושות'
הי שי, אני יעל - אמא של שי וגילי שפגשת בברלין קראתי את הבלוג שלך והוא מקסים!!!! נשמע לי שאת אוספת חוויות באופן ספונטאני ופתוח לכל ובעיני זו דרך נפלאה.
השבמחקלא יודעת אם ראית את הבלוג שאנחנו כתבנו לפני שנה וחצי כשיצאנו לשנת מסע בארצנו הקטנה אך הענקית, אבל המעניין הוא שבדיוק אותה מסקנה שאת נוקבת בה גם אנחנו חשנו - שמה שהכי קובע הינו המפגש, המפגש עם אנשים בצבעים שונים.
תמשיכי להתנסות ולאסוף חוויות שישאירו את חותמם בך לכל החיים והשקפותייך
יעל