אז
איפה הייתי?
הנה עבר לו עוד שבוע מלא בחוויות, והופס בלי לשים לב כבר עברו שבועיים שלמים באירופה!
את דרכי לבד התחלתי בגמפן, ישוב קטן ליד דורנאך בו התארחנו בלילה האחרון בבית-ילדים שהוא חלק מקמפ היל. לי לא היה נעים לישון בחדרים של הילדים (חשבתי על הילדים שלי בטוביה...)
כל הקבוצה נסעה לשדה התעופה בלילה והנה אני לבדי עם התרמיל מתחילה את דרכי-
אז בתור התחלה הלכתי על עקרון המקומיות ונסעתי נסיעה ארוכה של 10 דקות באוטובוס בחזרה לדורנאך השכנה להתארח אצל משפחה אנתרופוסופית למהדרין - אמא הלגה עוסקת באוריתמיה מרפאת, אבא יוהנס עובד במשרד המדע של הגתאנום, ולארה בת ה-19 בדיוק חזרה מחופשה מרומא, אספה אותי לבית, ויצאה לאימון אינטנסיבי של כדור-נוצה לפני תחרות חשובה בדנמרק...
קיבלתי חדר נחמד ארוחות חמות וטעימות וחברה עליזה, וגם סיור לטירה עתיקה באיזור:
עוד תמונות מגמפן ומדורנך
אחרי שאמא הלגה כיבסה לי את הבגדים הייתי מוכנה לצאת לדרך- הפעם לעבר יעד רחוק יותר ופחות ידוע הגעתי לחווה של ניקולס בהרי היורה ליד כפר קטן בשם סוביי בחלק הצרפתי של שוויץ.
ניקולס בן להורים שוויצרים וגדל באינדונזיה הוא בן 52 הגיע לעמק היפה הזה לפני 15 שנה יחד עם אשתו שעכשיו היא גרושתו וגרה עם שני ילדיהם בעיירה סמוכה. לפני זה הוא טייל בעולם במשך 8 שנים וגם הספיק ללמוד ולעבוד בתור עורך דין מצליח.
החווה חיה חיים משותפים יחד עם עוד שתי חוות נוספות במרחק חצי שעה הליכה והם עובדים יחד ומתעניינים ביצירת תרבות אחרת.
לצערי ניקולס יצא לסדנת מדיטציה של כמה ימים כך קרה שנשארתי לבדי לגמרה בבית חווה גדול למשך יומיים שלמים ונאלצתי להתמודד עם פחדי הילדות שלי מפני החושך ומרגשי הנחיתות שלי בקשר להדלקת אש... יום אחד הלכתי לבקר את החווה השכנה במעלה ההר וגיליתי כמה זה קשה להיות חוואי אמיתי...
אין מילים לתאר את היופי עוצר הנשימה של הנופים מסביב... לקום בבוקר ולפתוח את החלון זו פשוט חוויה אחרת!
תמונות נוספות מהעמק הירוק
בסופ השבוע יצאתי לטיול של 40 ק"מ בהרי היורה יחד עם כריסטיאן ארכיטקט גרמני בן 28 חובב טיולים (שבשבוע הבא נוסע לטייל בישראל!)
היו סולמות בדרך (אבל הרבה פ
חות בטיחותיים מאלו של אבא מיקי) והרבה מים זורמים ונופ ירוק (כמו שיש בכל מקום...) אפילו זכינו לרגע לקבל תצפית יפהייפיה על הרי האלפים!
למרות הקור העז והגשם הקל שטפח על אוהלינו בלילה הצלחנו להדליק מדורה מהעצים הרטובים (משימה לא פשוטה כלל!) ולבשל ארוחה משביעה.
תמונות נוספות מהטיול האתגרי
עד כאן לבנתיים
מאירופה המתקררת
שי
איפה הייתי?
הנה עבר לו עוד שבוע מלא בחוויות, והופס בלי לשים לב כבר עברו שבועיים שלמים באירופה!
את דרכי לבד התחלתי בגמפן, ישוב קטן ליד דורנאך בו התארחנו בלילה האחרון בבית-ילדים שהוא חלק מקמפ היל. לי לא היה נעים לישון בחדרים של הילדים (חשבתי על הילדים שלי בטוביה...)
כל הקבוצה נסעה לשדה התעופה בלילה והנה אני לבדי עם התרמיל מתחילה את דרכי-
אז בתור התחלה הלכתי על עקרון המקומיות ונסעתי נסיעה ארוכה של 10 דקות באוטובוס בחזרה לדורנאך השכנה להתארח אצל משפחה אנתרופוסופית למהדרין - אמא הלגה עוסקת באוריתמיה מרפאת, אבא יוהנס עובד במשרד המדע של הגתאנום, ולארה בת ה-19 בדיוק חזרה מחופשה מרומא, אספה אותי לבית, ויצאה לאימון אינטנסיבי של כדור-נוצה לפני תחרות חשובה בדנמרק...
קיבלתי חדר נחמד ארוחות חמות וטעימות וחברה עליזה, וגם סיור לטירה עתיקה באיזור:
אחרי שאמא הלגה כיבסה לי את הבגדים הייתי מוכנה לצאת לדרך- הפעם לעבר יעד רחוק יותר ופחות ידוע הגעתי לחווה של ניקולס בהרי היורה ליד כפר קטן בשם סוביי בחלק הצרפתי של שוויץ.
 |
| החווה מלפנים |
ניקולס בן להורים שוויצרים וגדל באינדונזיה הוא בן 52 הגיע לעמק היפה הזה לפני 15 שנה יחד עם אשתו שעכשיו היא גרושתו וגרה עם שני ילדיהם בעיירה סמוכה. לפני זה הוא טייל בעולם במשך 8 שנים וגם הספיק ללמוד ולעבוד בתור עורך דין מצליח.
החווה חיה חיים משותפים יחד עם עוד שתי חוות נוספות במרחק חצי שעה הליכה והם עובדים יחד ומתעניינים ביצירת תרבות אחרת.
לצערי ניקולס יצא לסדנת מדיטציה של כמה ימים כך קרה שנשארתי לבדי לגמרה בבית חווה גדול למשך יומיים שלמים ונאלצתי להתמודד עם פחדי הילדות שלי מפני החושך ומרגשי הנחיתות שלי בקשר להדלקת אש... יום אחד הלכתי לבקר את החווה השכנה במעלה ההר וגיליתי כמה זה קשה להיות חוואי אמיתי...
אין מילים לתאר את היופי עוצר הנשימה של הנופים מסביב... לקום בבוקר ולפתוח את החלון זו פשוט חוויה אחרת!
בסופ השבוע יצאתי לטיול של 40 ק"מ בהרי היורה יחד עם כריסטיאן ארכיטקט גרמני בן 28 חובב טיולים (שבשבוע הבא נוסע לטייל בישראל!)
היו סולמות בדרך (אבל הרבה פ
חות בטיחותיים מאלו של אבא מיקי) והרבה מים זורמים ונופ ירוק (כמו שיש בכל מקום...) אפילו זכינו לרגע לקבל תצפית יפהייפיה על הרי האלפים!
למרות הקור העז והגשם הקל שטפח על אוהלינו בלילה הצלחנו להדליק מדורה מהעצים הרטובים (משימה לא פשוטה כלל!) ולבשל ארוחה משביעה.
תמונות נוספות מהטיול האתגרי
עד כאן לבנתיים
מאירופה המתקררת
שי
