יום שישי, 2 בנובמבר 2012

not alone on the roads...


שלום לכל המתעניינים והסקרנים

עברו יותר משבועיים מאז ששיתפתי בחוויות הטיול, ובכן קדימה לעבודה...

אחרי הטיול המוצלח בהרי היורה העברתי יום וחצי נחמדים בבאזל היפה במהלכם הסתובבתי ברחובות, הקשבתי לנגני רחוב מוכשרים, כתבתי מכתבים וגלויות בבתי קפה חמימים, עקבתי אחרי עבודתם של פועלי כביש חרוצים, אכלתי סנדביץ אבוקדו טעים והפרחתי בועות על עוברים ושבים... לסיום ביקרתי בחנות צעצועים ענקית ובחנות בגדים יד שנייה שגרמה לי כמובן לאחר את הרכבת לגרמניה...

הגעתי לטובינגן, עיר סטודנטאלית יפה ועתיקה, שם פגשתי את דין ויחד התארחנו שלושה ימים בדירת בנות מקסימה במרכז העיר, שהעדיפו לבלות איתנו ולהראות לנו את העיר במקום ללמוד...
tubingen, germany






סיימנו בעוד לילה בבית משפחה של אחת הבנות, בעיירה קרובה, שם סייענו בקטיף תפוחים ופגשנו את סבתא (אומה בגרמנית), ויצאנו למסיבה אצל חברים.







החלטנו להמשיך יחד (אני ודין) לעבוד בחווה ולחוות קצת אווירה כפרית, דיפדפנו בספר הקהילות האירופאיות שיש לי ויצרנו קשר עם כמה מקומות... בלי לברר יותר מידי פרטים (מה שהתברר כטעות) שמנו פעמנו לעבר קהילה של מאה עשרים אנשים שחיים יחד ומקבלים מתנדבים לעבודה חקלאית...
בתחנת הרכבת קיבלו את פנינו לוי, האחראי על החקלאות בקהילה, ושמע-ידיד בן השבע- ובשמחה ובאהבה לקחו אותנו לתצפית יפה על העמק לפני שנסענו לביתנו החדש... הקהילה עצמה מלאה באנשים מקסימים ומעניינים, כולם היו סקרנים לפגוש אותנו ולשמוע על ישראל ועל התרבות שלנו, גם שלומה-אהבה בת השנתיים וחדשה-אהבה אשתו של לוי הסביר לנו פנים וענו על כל שאלותינו...
sweet pepper picking
אך אבוי! מה זה קורה פה? מלבד העבודה הכייפית בקטיף הפלפלים בשדה, הארוחות המזינות והחברה מלאת השלווה והשלום - אי אפשר לישון ביחד!
דין קיבל חדר עם אחד המקומיים, ואני לעומת זאת ישנתי בבית נפרד בחדר של האחיות-הבודדות -  single sister room- 
פעמיים ביום, בוקר וערב הקהילה נפגשת לgathering בהם מברכים את אלוהים ומודים ליהושע, מספרים סיפורי דת לילדים החביבים ובסופו הם צריכים לשתף את הבנותיהם מהסיפור... ממש נעשה ונשמע.
דין אמנם מאד התעניין בחיי הקהילה והחוקים הדתיים שלהם, אבל אני הרגשתי שזה כבד עליי ואני מעדיפה לפגוש ילדים חמודים שיש להם חופש בחירה...
וכך אחרי יומיים וחצי נפרדנו באהבה ובהכרת תודה ויצאנו לכבישים בדרכנו לפראג היפה...



בפראג התפנקנו בהוסטל מקומי, יצאנו לרחובות התיירים, אכלנו אוכל מקומי (אכזבה קלה), ניצלנו בתי קפה לשירות אינטרנט חינם, קפצנו לטירת פראג המפורסמת, ואפילו ראינו תאטרון-חושך יפהפה שמבוסס על אליס בארץ הפלאות...  אחרי ארבעה ימים עירוניים למדי, ביקרנו במכבסה (החלקים הכי מאושרים בטיול) והמשכנו למזרח צ'כיה לנסות את מזלנו בחווה אחרת...

beautifull views of prague






אך אבוי! בדרכנו בכבישים גילינו שהצ'כים לא כל כך מבסוטים לקחת טרמפיסטים... לכן נאלצנו לישון בעיר על הדרך (בהוסטל מקסים!) ולמחרת להמשיך במסע... בקור עז ובמצח נחושה הגענו ליעדנו- חוות עיזים של משפחה ישראלית-צ'כית שממוקמת בקצה העולם....

stuck on the roads

oh yeah we made it

קיבלנו חדר נחמד ואח שהדלקנו כל יום בשלוש בצהריים, בישלנו ואכלנו ארוחות טעימות שופעות בגבינה ובחמאה תוצרת המקום, נהנינו במשחק ובהקראת סיפורים בעברית לשני הילדים החמודים, קיבלנו בצהלה ובשמחה את השלג הראשון, ואפילו זכיתי ביום ביקור בגן אנתרופוסופי בכפר השכן...
אחרי שבוע של הפיכת-גבינות במחלבה, כיסוי תעלה עמוקה בחצר, החזרת העזים מהמרעה ושתיית תה חם מול האח, אנחנו אורזים את חפצינו ויוצאים מחר לעבר ארץ הולדתו של סבא- הונגריה!

עד כאן מצ'כיה היפה
שי

תגובה 1:

  1. איזה כיף שי!!
    ממש חופש כמו שחופש אמור להיות :)
    כיף לשמוע שאת ככה מסתובבת חופשיה לפי תחושת הרגע!
    מחכה לשמוע עוד סיפורים.

    השבמחק