יום רביעי, 21 בנובמבר 2012

איך אומרים זאב בהונגרית?

אז כמו שתכננו הגענו לבודפשט היפה, אשר בהונגריה - ארץ מולדתו של סבא צבי
אני מאד התרגשתי כשירדנו מהרכבת ובמשך השהייה בעיר, ניסיתי לדמיין את העיר דרך עיני סבא צבי בן ה-20 שגר במשך שנה אחת בבודפשט לפני פרוץ המלחמה
מסיירים ברחבי העיר עם חברה

התארחנו אצל שתי בחורות שונות מהקאוצ'סרפינג, שתיהן היו מקסימות ופתחו את לבן ודירתהן בפנינו, והפכנו לחברי אמת
הלכנו הלוך ושוב במרכזי התיירות, בדקנו באיזה מסעדה מגישים את הגולאש הכי טעים, ואכלנו קריוטוש מסורתי (וגילינו שכבר אכלנו כזה בפראג בלי לדעת שזה קריוטוש!)

מתאמנים באקרובטיקה רב-פסלית


ראינו סרטים ארוכים מידי בפסטיבל דוקומנטרי בקולנוע מקומי, התבלבלנו בשטרות והשארנו טיפ של 10.000 פורינטס הונגריים במקום 1.000 (הפרצופים על השטר היו זהים!), צלחנו משימות קשות כמו למצוא לי מעיל חם בחנות יד שנייה, להחליף את הסווטשירט מקולקל הריצ'רץ' שדין קנה בH&M בבלגיה, ולזייף את כרטיס התחבורה הציבורית ל72 שעות כך שהספיק לנו לשבוע שלם...
גם הספקנו להצטרף לסיור ברובע היהודי ולראות את הגטו המקורי, לאכול ברשת מסעדות חומוס-בר ולהתלונן על טריות הסלט, להצטלם על כתפיים של שוטר (ולקבל נזיפה!), ולשוטט בשוק הפשפשים הגדול בעיר.
לא הספקנו ללכת לספא, להתרחץ בדנובה, וללמוד הונגרית.
הנוף הנשקף מטירת בודפסט
קינחנו את הטיול המשותף בעוד יומיים במלון זול בעיר דיור GYOR, שבסוף השבוע אפשר בקושי למצוא כלב משוטט בחוץ, המסעדות היו יקרות ולא טעימות אבל החברה הייתה נחמדה, משם דין המשיך לשוויץ ואני- לוינה.


בוינה לשמחתי קיבל את פניי חבר אוסטרי שהכרתי בארץ, שהגיע לתחנת הרכבת ולקח אותי לחוף מבטחים בדירת חברים. באותו היום הצטרפתי אליו ואל חבריו לחתום על חוזה לדירה חדשה, וגם קיבלתי סיור בדירה הריקה...
הלכתי לפגוש את המארחת שלי במסעדה טורקית (יש! דין נסע! סופסוף אפשר ללכת למסעדות צמחוניות!) ואכלתי מנת ירקות וטופו ששימחה את ליבי! המשכנו למפגש קאוצ'סרפינג עירוני, וקינחנו בשינה ערבה בדירתה הרחוקה-מאד-העיר-אך-אפשרית-להגעה-תוך-ארבעים-דקות-!
טירת שונברון המפורסמת, הייתי גם בפנים!



וכמו לכל טירה מכובדת, חצר אחורית שיכולה לאכלס את כל תל אביב
המארחת שלי טיילה בישראל בקיץ האחרון ומאד שמחה לחלוק איתי חוויות מירושלים ומים המלח. אפילו הכנו חומוס ביחד. נהדר. בהמשך התארחתי אצל עוד זוג בנות מקסימות בוינה, והתחברתי איתן ועם חבריהן. באוסטריה הלימודים באוניברסיטה הם חינם, ואם יש לך משפחה שתתמוך בך ותביא לך 200 יורו בחודש לקנות קצת אוכל, אתה ממש לא חייב לעבוד... במקרה הכי טוב אתה משקיע בשיעורי בית.. מי אמר שבישראל יש תנאי מחייה קשים??
מכייפים אצל הנה וינינה. איזה קלף קיבלת?

סיירתי להנאתי באוניברסיטאות הגדולות והיפות של העיר, ביליתי בשוק מעצבים צעירים ומגניבים, שיחקתי קלפים עם המארחים שלי והכנתי שקשוקה לבראנץ'. מה עוד אפשר לבקש?

באמצע השבוע הוינאי שלי נסעתי לבקר את משפחת הרולד, אמא גננת ואבא מורה כיתה ד', שאת בניהם - פיון ואנסלם, אירחתי יחד עם אבא מיקי בטיול בגולן בישראל. הם שמחו מאד לארח אותי ואני התמלאתי עונג והשראה מביקור בבית הספר ובגן.
איזה בור גדול, אתה חושב שאם נמשיך לחפור נגיע לסין? - מחשבות שלא חושבים בגן ולדורף
עוד משפחה אנתרופוסופית מאושרת זכתה בביקור מיוחד!


למרות שרציתי להשאר עוד בוינה המקסימה החלטתי להמשיך הלאה לבקר את רוני, חבר מנאות סמדר, שלומד באקדמיה למחול בסלצבורג. ועכשיו אני כאן!
להתראות בפעם הבאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה